הפרויקט נובע מתוך געגוע לאדם שהוא נוכח-נעדר, לרגעים שהיו, לקרבה שכבר אינה כפי שהייתה. אני מציירת חפצים ורגעים שהיו חלק מעולמו של סבי ונשזרו גם בעולמי.
פרגמנטים חזותיים קטנים שטבועים בזיכרון ומבקשים באופן כמעט בלתי אפשרי לחזור לנוכחות. העבודות נעות על הציר שבין עבר להווה. חלקן נולדו מתוך זיכרונות ילדות, אחרות מתוך תחושת החסר והמאמץ לשמר את מה שעודנו נוכח. אני מציירת את העיניים שלו, את החיוך, את הידיים ובכך משמרת משהו מהאור שבו, מהאופטימיות והחום שסבי מקרין למרות מצבו הסיעודי.
מוטיב פרחי היסמין חוזר בעבודות, מסמל ריח של ילדות, את ביתם של סבא וסבתא, ואת הזכרונות הרבים שנטמעו בי. בעבודתי אני מבקשת לבחון את מורכבות החוויה של הזמן והגעגוע, ולהעלות אירועים שאבדו עם הזמן.
מנחה: לי ברבו
